ראשית, הרעיון התחיל בצרחה של קלייר דיינס בטלוויזיה באמצע בינג’ מאוחר מידי של הומלנד. היא צעקה: “I AM FUCKUNG ZEN” . נדיר שנחקק בי משהו חזק מסדרות פעולה, אבל המשפט הזה המשיך איתי ונדבק כמעט לכל קו שציירתי. הוא כנראה בא בזמן הנכון. הציטוט הזה התחיל לבנות מן איזה קונספט משלו בראש שלי והדהד ישר אל תרגולי הcbt שעשיתי עם ענת הפסיכולוגית לפני כמה שנים, אצלה בחדר בבית עובד, מיד אחרי שרני החברה הכי טובה שלי נהרגה. תרגולים על הכורסא, ניסיונות חוזרים לאחוז ברגע, להקרין משפטי הרגעה על מסך דמיוני מולי, לדמיין נהר ושמש יחד עם ריח הטחב שעמד בקליניקה. מאחוריה, על קנווס, כמו מרוחים במשחת עיצוב מהובי, היו שיירות של גמלים בשקיעה על דיונה. המחשבות שלי תמיד נדדו איתם, אפילו ספרתי אותם גם כמה פעמים. אבל תמיד באמצע אחד היה נאבד לי. היא היתה בוכה איתי כשהיינו מדברות.

את הניירות מצאתי על ספסל ברחוב בצלאל בירושלים למרגלות המחלקה לארכיטקטורה. אני אוהבת ללכת באיזור. הניירות היו חלק ממגדיר בוטני משגע שמישהו השאיר אחריו, מצאתי בו כרכומים מיובשים משנות ה-60 וגבסנית ערבות מכביש ערד, שאספה והגדירה אישה בשם מיתי, שנראה והייתה מאוד פעילה באותו הזמן. השם מיתי מיד עושה לי חשק לחבק.
אבל זה לא ממש קשור למעשה שלי. בין הדפים של המגדיר היו כאלה ריקים שהצהיבו כמו האחרים ועשו לי חשק לצייר עליהם.

הרבה זמן רציתי ליצור כרזות ידניות וחזרתי אל אותו רעיון, שכבר התיישן, של שימוש במשפטים חוזרים של הדרכת דמיון, הרפיות והרגעה לצד דימויים. אז תפסתי כמה כאלה מהאינטרנט ועשיתי ביניהם קצת הלחמות. לכל כרזה בחרתי פונט אחר מספר טיפוגרפיה ישן שהיה של סבא שלי ועקבתי אחריו ידנית.

התחלתי מציור ביד חפשית, מן מערבולת אסוציאטיבית, אפילו קצת תיאטרלית, שאולי מביעה את הצורך לברוא לעצמי עולם שבו אלמנטים משעשעים, פנטסטיים ודמיוניים מתארגנים לתוך סיפור מעשייה. ענת הזכירה כמה פעמים שלפעמים לקראת ערב באמצע טיפול, היא יכולה לראות פתאום שועל חולף דרך החלון במושב. שאלתי אותה אם היא מספרת עליו למטופל שיושב מולה ועם הגב לשועל. היא אמרה שלא.

אז ארגנתי מסביב לציור ובתוכו את הטקסט, בכוונה ליצור פורמט משחקי וגם הרמוני שיתפקד ממש כיחידה אחת. כמו שבעיני כרזה צריכה לעבוד. השתמשתי בדיו, פסטלים ואקריליק ובכל פעם שהיה לי חשק וכיוון צבעוני לכרזה חדשה חזרתי לניירות. נהנתי מאוד מהעשייה שלהן, מהשפה שנוצרה וגם מההמצאה הקטנה שהן מאפשרות לי ובעיקר מהאפשרות להעביר את ההנאה הלאה בצורה של מן כאוס שחוגג את עצמו ומתלכד.
כמו להקת דגים.

*סדרת הציורים הקודמת לפני I AM FUCKING ZEN
נקראת I brought you flowers. את שתיהן אפשר לראות באתר שלי

בקרוב יודפסו עותקים מוגבלים של היצירות הנ״ל, כל הפרטים באינסטגרם